אילוז - לו"ז סיטיואיישן | מתכוננים לשבוע 3

אהלן, אני תום, ואנחנו עם המדור שבועי שיעשה לכם שכל עם מה קורה בליגה, מי חם, מי פצוע, את מי להרים ואיך לנצח את המאץ' השבועי.

לפני פתיחת העונה כתבתי שאנחנו אפילו לא מדמיינים שמות מסוימים שיככבו השנה בפנטזי? ובכן, כרגע בסיבוב הראשון אנחנו רואים את נורמן פאואל (עם 7 ריבאונד), את מיקאל (עם יחס אס'-איבודים של 8.3/1), בסיבוב השני את סמל הבינוניות רנדל ואת ראיין רולינס, ובסיבוב השלישי את הרוקיז אדג'קומב וסדריק קווארד, את טרה ג'ונס, ג'בארי סמית', ארון גורדון, ג'רמי גרנט, בנדיקט מתורין ואפילו את זאק קולינס? כן, יש פה הרבה אנומליות וכן, זו תחילת עונה, אבל תפתחו רגע מונסטר של שנה שעברה ותשוו. זה לא היה המצב.

לו"ז:

אנחנו עולים במשחק נוסף ל-53 משחקים השבוע, בפיזור יחסית אידיאלי, עם יום משחקים דו ספרתי אחד בלבד (שישי-11), ולעומתו יום דל במשחקים במיוחד (חמישי עם 1 בלבד, קליפרס-פיניקס). יש לנו קבוצה אחת שמשחקת שני משחקים והיא שארלוט, אחרי 6 משחקים ב-9 לילות (למאלו שיחק את כל 5 הראשונים!), וזה הזמן לומר שלום לכולם חוץ מלשחקני החמישיה המקורית כמובן. מלבד שארלוט, גם יוטה לא משחקת בסופ"ש, וזה אומר שתחביב הרמת השחקנים שלי אחרי שמישהו זרק בסופ"ש ללא משחקים כנראה יופרע השבוע כי קשה להאמין שמישהו ששווה משהו יזרק מהקבוצות האלה.

יש לנו שני בק טו בק לפתיחת השבוע (קליפרס ומילווקי), אבל בזמן שהקליפרס משחקים גם ביום המשחקים הריק וגם בשבת, מילווקי תשחק רק בשישי המלא ובראשון. יש לנו שני בק טוב גם בסוף השבוע והם של אינדיאנה ושל פילדלפיה (שמשחקת בק טו בק נוסף ביום רביעי). אין לנו ולו קבוצה אחת שמשחקת 3 משחקים ב-4 הלילות האחרונים של השבוע ורק הקליפרס משחקת 3 משחקים ב-4 הלילות הראשונים של השבוע.

אם כך, מלכות הלו"ז הן ללא ספק הקליפרס וכנראה פילי, בעיקר כי אני חושד במנוחות בבק טו בק. אני גם מחבב את הלו"ז של פיניקס שמשחקת ביום המשחקים הריק וכן בשלישי ובשבת שאינם מלאים.

מקסום לו"ז: 3 משחקים ב-4 לילות של הקליפרס (שני, שלישי, חמישי), בק טו בק של לא פחות מ-10 קבוצות בשישי-שבת, ואז הרמה אחרונה בראשון – 6 משחקים, 3 הרמות.

את מי מרימים?

• בקליפרס קוואי כבר הודיע שישחק את הבק טו בק. כידוע, כשבא לו זה נראה מצוין. אחד המשחקים הוא מול אוקיסי ואני די בטוח שהם רוצים להראות שהם יודעים להתמודד איתם. כריס דאן הוא ספציאליסט חטיפות מהזן המשובח ביותר ואני לא רואה את בראדלי ביל מקבל יותר מדי דקות בבק טו בק. דריק ג'ונס ג'וניור כנראה בעדיפות שניה.
• בפילי אוברה עדיין פנוי פה ושם ומשחק 39 דקות לערב (!). אם זה המצב לכו עליו ומהר. סיכוי טוב שנראה לא מעט דקות של בונה, דומיניק בארלו אמור לחזור, ואם קו לא מעניין אתכם או ריבאונדים כן, לכו על דראמונד.

מסדר פצועים:

שניה אחרי השבוע הראשון הסביר יחסית ראינו פציעות של לוקה, אדוארדס, טופין, טריי יאנג – המשותף לכולם – נחשבים לשחקנים מאוד עמידים. לך תבין. לוקה כבר חזר, אבל האחרים ממש לא, ובוא נראה מה קורה בליגה ומה עושים.

• כנראה הפציעה המשמעותית של השבוע היא כאמור של טריי יאנג שמשהו קרע לו ב-MCL (חה חה), זו פציעה שלפני שנה וחצי גרמה לכולם לזרוק את קאט ואז הוא חזר לפלייאוף והיה פגז, אז אני חושב שההערכה של חודש היא הגיונית. אם בטעות NAW עדיין לא הורם, תרימו, הוא זהב. ללוק קאנרד ולקיטון וואלאס יש קצת יותר הזדמנויות.
• בדאלאס יש מלא סנטרים בעצם אף אחד. דיוויס הוא השם המדאיג, על אף שנראה שזה לא המון זמן. לייבלי גם הפך ל-D נצחי. גאפורד דווקא חזר, אבל בהגבלת דקות. כמה שיוסטון בנויה משונה, דאלאס עוד יותר כנראה. אני לא באמת מבין מי מרוויח מהפציעות האלה, מה גם שמשך הזמן שלהן לא ברור. פיג'יי וושינגטון מקבל המון דקות אבל הוא פיג'יי וושינגטון. דילו העלה הילוך אבל לא מוכנים לפתוח איתו בשום אופן. מקס כריסטי (?) הפך לרכז החדש, והוא נחמד להחזקה, ממש לא יותר מזה.
• במינסוטה אדוארדס בחוץ לשבועיים (נשאר כעקרון שבוע), מי שכמובן עלה הוא דונטה, שאף פעם לא מקבל תפקיד משמעותי ואיכשהו כל עונה הופך למשמעותי מתישהו, ומייק קונלי הבלתי נגמר. לא שחקן הכרחי, כן יחס אסיסטים-איבודים נהדר ומעט גרימת נזק.
• אז אחרי שביקשתי שבאינדיאנה תוודאו שאובי טופין אצלכם, הוא הלך ל-3 חודשים ולניתוח, ויש מי שיאמר שסיים את העונה עקב המצב העגום של אינדי. השם הלוהט החדש הוא קנטין ג'קסון, אבל אם נניח שמתורין ונמבהארד יחזרו לא בעוד המון זמן, זה יכולה להיות הרמה לזמן מוגבל מאוד. בינתיים שווה החזקה. ג'ראס ווקר הראה ניצוצות בשני משחקים. זה שחקן שעקרונית יכול ואמור היה להתפתח להיות כוכב בליגה, אבל אינדיאנה לא מאמינה כל כך בכוכבים. יש לו את ההזדמנות עכשיו, בהחלט אפשר לנסות.
• בקליבלנד בלאגן. חוץ מגרלנד שאמור לחזור כל משחק, סטרוס פצוע לפחות עד סוף 2025, לג'ארט אלן נשברה האצבע, לדוני יש משהו בהאמסטרינג ואפילו סם מריל נעדר. התוצאה: מאזן 3:3. אנשים מרימים ג'יילן טייסון, ומנסים את גורלם עם לונזו בול או דיאנדרה האנטר. למרות שאף אחד לא פצוע לזמן ארוך, המצב שם לא ברור.

פצועים ותיקים:

• קפ"ג שיעדר זמן ממושך יותר (בשבוע שעבר קראתי לראיין רולינס אנמי. מי קרא לראיין רולינס אנמי?? איזה שחקן נפלא)
• ברנדון מילר (קצת סקסטון, קצת קנופל, לא מעבר, ולא ברור מתי הוא חוזר)
• קיגן מארי (אין מרוויחים כל כך אלא אם אתם קוראים לווסטברוק מרוויח)
• אייבי (אני בסדר עם דאנקן רובינסון כל עוד אתם מוכנים להתאכזב פה ושם).
• מקיין ופול ג'ורג' (גריימס, אוברה)
• ג'יילן גרין וגם דילון ברוקס (לגמרי גרייסון אלן, ולא למהר לזרוק, וקולין גילספי, שלצערי כנראה ייזרק בשניה שגרין יחזור. במקום ברוקס – רויס אוניל בינתיים בסדר)
• דיארון פוקס (ויש מצב שמאריכים את הפציעה שלו בגלל שהקבוצה נראית נהדר בלעדיו?)
• טיילר הירו (דביון מיטשל ולא לפחד, נורמן פאואל ד2ד, בינתיים הופעות מאוד יפות של חחח ואפילו פונטקיו)
• קובי וויט (הקבוצה המשונה הזו לא מפסיקה לנצח בלעדיו. טרה ג'ונס עדיפות ראשונה, אבל אנחנו רואים הופעות יפות גם של הרטר וקצת דוסומנו)
• לברון (אין מרוויחים באמת)
• ג'יי דאב וצ'אט (אין מישהו שלא מרוויח, איזה קבוצה בלתי נגמרת, כנראה לא לזרוק אף פעם את אג'אי מיטשל)

טרנדינג אין דה ליג:

אפשר בזהירות להתחיל רשמית עם הפינה שיותר מנסה להסיק מסקנות מאשר לשאול שאלות. יאללה:

• באוקיסי נותנים מנוחות לכל מי שזז ולא קוראים לו שיי (שינסה להגיע ל-65 משחקים לכל הפחות כמובן), כולל 3 משחקים לצ'ט (פצוע?), יכול להיות שהפציעות אמיתיות, אבל יש הרגשה שהסגל הזה ינצח מתי שבא לו, ובניגוד לשנה הקודמת, נראה את ההרכב השני הרבה יותר משחק השנה בגלל העובדה הזו. זה נתן שחיקות במשחקים מסוימים ל, תחזיקו חזק: מיטשל, קרוסו, קייסון, וויגינס, איזיאה ג'ו – שכחתי מישהו?
• מכאן ליריבה של אוקיסי בעונה החולפת בחצי גמר המערב שבאמת וכמעט הדיחה אותה, הדנבר נאגטס. ממש דורש לנסות ולהבין מה קורה עם שני שחקנים מאוד מבטיחים, קאם ג'ונסון וכריסטיאן בראון. בוא נתחיל מנקודת מוצא בסיסית של מנג'רים, בה כאילו קאם אמור להכנס בדיוק לנעלים של מפ"ג ואילו בראון לכל הפחות אמור לשמר את רמתו מהשנה שעברה. אני באופן בצפירת הרגעה יחסית, למרות שאני מבין את הפניקה, אבל אנסה להסביר למה. ראשית, לא נכון לומר ש"בעונה שעברה לא היה ספסל וכרגע יש". טים הארדווי ירש את הדקות של סטרוטר; ברוס בראון משחק הרבה פחות ממה שווסטברוק שיחק; פייטון ווטסון אפילו ירד בדקות. אז מה אנחנו רואים כאן? בעיקר אופי מסוים של שחקנים. ארון גורדון היה פשוט אדיר בפלייאוף ונראה שהעונה היא המשך ישיר של הפלייאוף שלו. קודם כל, הוא בכלל משחק אחרי שבעונה שעברה החמיץ חלק גדול ממנה, והוא טוב, ולכן הכדורים הולכים אליו והוא זורק אותם. גם מארי פתח מצוין את העונה, וזה מבחינת בראון וקאם ג'ונסון, ובעיקר האופי שלהם, ממש בסדר. הם יחפשו זריקות נוחות, מעטות וינסו לתת איזשהו ערך קבוצתי שלא דרך קליעה בשלב הזה. מתישהו יבוא משחק אחד שבוא מישהו יהיה בחוץ, או שמישהו מהם יהיה בזון, ומשם הדרך למעלה קצרה. כן, זה יכול לקחת זמן, אבל אם כל זה לא מספיק, אז מספר הזריקות של יוקיץ' בקריסה (6 פחות כרגע!), וזה אומר שהוא מחפש יותר את החברים שלו, וזה צפירת ההרגעה שלי לגבי שניהם.
• בשיקגו חגיגה שאי אפשר לתאר. כאילו, קליבלנד ב-3:3, ניקס מאזן שלילי, ושיקגו, סמל הבינוניות, ב-5:0. וכל זה בלי השחקן היחידי שכנראה יודעו לייצר שם נקודות, קובי וויט (יחזור בקרוב). איך זה קורה? כנראה שבילי דונובן. ומה בגזרת הפנטזי? אז קודם כל שיקגו במיטב אופנת הליגה עם שני שחקנים בלבד מעל 29 דקות (גידי, ווץ'), וגם הם משחקים 32 דקות בלבד לערב. ועוד משהו מעניין, ווץ', טרה ג'ונס, הרטר (!), דוסומנו, פטריק ויליאמס – כולם מעל 50% שדה. גידי ובוזליס מאוד לא רחוקים עם מעל 48 ו-49 בהתאמה. קובי וויט שיחזור תיכף, היה שחקן של 45 אחוז ומטה עד שבחודשיים האחרונים של העונה שעברה השתפר לאיזורי ה... 50%. מה קורה פה? מעניין.
• בוא נקפוץ רגע לקנדה. טורונטו היא קבוצה שנמנעתי באופן כמעט מלא ממנה ברוב הדראפטים המוקדמים בגלל השאלה מה יהיה במשולש קוויקלי-בארט-אינגרם, שאליו גם צריך להוסיף את אדון פרנצ'ייז פלייר סקוטי בארנס. כבר בעונה שעברה ראינו שכשבארט טוב, חברו מימי הניקס פחות, ולהיפך. בינתיים העונה קורה משהו צפוי יחסית לדעתי והוא שקוויקלי הוא הנפגע העיקרי מבחינת יוסג', וצריך לזכור שלמעט פיקים מסוימים הוא אף פעם לא היה שחקן התקפה יציב או טוב באופן יוצא דופן. אני אישית לא חושב שזה מאוד רע לו, נראה שהאסיסטים מובטחים וגם יחס האסיסטים-איבודים מצוין. האחוזים כרגע לא הגיוניים למטה והם ישתפרו, אבל החטיפות מנגד גם לא יחזיקו מעמד. אינגרם נשאר "שחקן 20-5-5 בכל מצב" (עד שיפצע) ובארט בינתיים ממש טוב, הגם שבדומה לאינגרם יחס האסיסטים לאיבודים קרוב ל-1:1. סה"כ הרביעיה יציבה, עם הירארכיה ותפקידים יחסית ברורים, ועל אף שאף אחד מהם לא משחק דקות חריגות (כולם 31-33 דקות), אנחנו לא רואים מהספסל אף שחקן בולט במיוחד, כלומר הרוטציה רחבה.
• לעומתם דרומה משם, הנונסנס בניו אורלינס פשוט אינסופי. אחרי שסאדיק ביי היה ה-chosen one לאחרונה, מה שאנחנו רואים עכשיו זה דברים לא הגיוניים. מירידה של ג'ורדן פול לספסל, דרך הגעה של דיאנדרה ג'ורדן שלא ברור מה עושה בקבוצה שיש בה קוון לוני, ושני סנטרים צעירים שעל אחד מהם ויתרו משום מה על בחירה בשנה הבאה. פעם הפליקאנס היו קבוצה עם כבוד ועם וילי גרין שהיה מאמן מעולה (מי זוכר איך כמעט זרקו את פיניקס בסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונת 22 אחרי שעונה קודם פיניקס הייתה שני נצחונות מאליפות), היום יש שם אוסף ניסויים פשוט לא מוצלח, יחד עם פרונט אופיס שמעדיף לקחת חוזה ארוך טווח של ג'ורדן פול על פני שנה אחרונה של מקולום או לרכוש את דיאנדרה ג'ורדן. הכבוד שם והוא יישאר, זו לא קבוצה שתספסל שחקנים בכוונה, אבל אי אפשר לבנות על אף שחקן פנטזי שם, פשוט אי אפשר.

פינת הווילד קארדס:

אז טרנס שאנון, ובכן, לא. ולא שהאיש לא קיבל הזדמנות של 25 דקות במשחק הראשון בלי אדוארדס. אבל כנראה שכריס פינץ' לא אהב, וכריס הוא מאמן מעולה שאין לו שום בעיה לספסל לנצח את מי שלא תורם לו כמו שצריך, ומכאן הדרך ל-27 דקות בשני המשחקים הבאים יחד, עם 2 נקודות משותפות קצרה. עדיין ננסה.

גם ברייס סנסבו, ובכן לא. יש שחקנים בליגה שאתה פשוט רואה שמפתחים אותם למשהו מסוים, וכאן אפילו לא מפתחים אותו לשחקן ספסל, בטח לא לשחקן פותח. למה? כי כדורסל זה לא פנטזי. עדיין, יש סיכוי שנראה אותו מקבל הזדמנויות השנה, בפרט בהיעדרויות.

והשבוע ננסה לעקוב אחרי מישהו מברוקלין. תראו, ברוקלין זה פח אשפה ענקי ברמה שאי אפשר לתאר. ננסה לתאר: יש המון רוקיז מלהיבים, ואף אחד מחמשת שחקני הסיבוב הראשון בברוקלין לא נמנה עליהם. ובכל זאת, מפג, קאם וקלקסטון יש רק שלושה, וגם הם לא ישחקו 82 משחקים, ואני כרגע בחיפוש אחרי השם שיפתיע וכן יראה איזושהי שחיקות במוקדם או במאוחר. בתיאוריה, זאיר ויליאמס וטרה מאן בתוך ה-100, אבל אצל זאיר זה בגלל משחק אחד יוצא דופן (ושניים מחרידים) וגם אצל טרה מאן יש לנו מספיק מדגם של עונות כדי לא להמר על השחקנים הללו. אני מרשה לעצמי לומר שדיארון שארפ שכבר נכנס לעונתו החמישית בליגה יכול להיות שחיק לא מעט עוד העונה, ובוודאי בעתיד. ראשית, זה שחקן שבכל פעם שקיבל את ההזדמנות הראה מספרים נפלאים, 24 דקות ממש יספיקו לו. הוא לא באמת בתכניות שלהם ובקיץ הוא חתם על חוזה של שנתיים כשהשנה השניה היא אופציית מועדון. אז איך הופכים אותו לשחיק? האפשרויות לטובתו הן מעבר לקבוצה נואשת לסנטר (בוסטון?) לטובת עתיד טוב יותר או לחילופין מכירה של קלאקסטון והחוזה היורד הנוח שלו (הבעיה היא שהוא פשוט לא טוב יותר). מכירה שלו לשחקן מחליף כזה בלייקרס לא תעשה לו טוב במיוחד. במילים אחרות, גו דני וולף!

שבוע מהנה ומלהיב לכולנו!