סליפרים ובאסטים בפנטזי - הקומישים של הסופרליג בוחרים

מי יהיה השחקן שתצטערו ששילמתם עליו? ומי יגיע מתחת לרדאר ויחזיר הרבה יותר מהמחיר שלו?

לקראת הדראפטים ביקשנו מהקומישים של ליגות הסופרליג לבחור את הסליפרים והבאסטים שלהם לעונה הקרובה.

חשוב להבהיר כבר בהתחלה: באסט לא אומר שחקן רע, וסליפר לא חייב להיות שחקן אלמוני. הכול מתחיל ונגמר במחיר. שחקן יכול לתת עונה מצוינת ועדיין להיות באסט אם שילמתם עליו יותר מדי, ושחקן אחר יכול להחמיץ לא מעט משחקים ועדיין להיות גניבה אם קיבלתם אותו במחיר הנכון.

והקומישים? הם ממש לא מסכימים על הכול.

הסליפרים והגניבות

פול ג'ורג' - לקנות אחרי העונה הרעה

מבוגר, פציע, אבל עדיין שחקן פנטזי מעולה פר-משחק.

פול ג'ורג' מגיע אחרי עונה שתשאיר כנראה לא מעט מנהלים זהירים לגביו, וזה בדיוק מה שעשוי להפוך אותו לגניבה. כשהוא בריא, מדובר בשחקן עם פרופיל פנטזי מצוין, והשנה הוא גם חוזר להיות אופציה שנייה משמעותית.

הסיכון ברור ונמצא בעיקר בכמות המשחקים. אבל אם הגיל, הפציעות והעונה האחרונה יורידו אותו מספיק במחיר בדראפט, יש כאן פוטנציאל לרווח גדול.

במקרה של PG, לא קונים ביטחון, קונים ערך פר-משחק במחיר מוזל.

טיילר הירו ודג'ונטה מארי - לקנות את העונה הרעה

שני שחקנים שמגיעים אחרי עונות שנפגעו מפציעות, ולכן עלולים להיסחב בדראפט עם תג מחיר שמושפע יותר מדי ממה שקרה בשנה האחרונה.

בשני המקרים הכישרון קיים והסיטואציה מאפשרת הרבה יותר. אם הבריאות משתפת פעולה, הירו ודג'ונטה הם בדיוק מסוג השחקנים שיכולים להירכש במחיר של עונה בינונית ולהחזיר הרבה מעבר אליו.

איגור דמין - קפיצת הסופמור

אחד השמות המסקרנים ברשימה.

אחרי עונת הרוקי מגיעה עונת הסופמור, ודמין הוא שחקן עם פרופיל שמתאים מאוד לפנטזי. הוא ורסטילי, תורם במספר תחומים ופשוט מאוד "פרנדלי" למשחק שלנו.

אם תגיע הקפיצה הטבעית בדקות, בתפקיד ובביטחון, הוא יכול להפוך במהירות מבחירה מאוחרת לשחקן משמעותי מאוד.

סטף קרי - גם בגיל הזה

לא כל גניבה חייבת להיות שחקן צעיר שאף אחד עוד לא מכיר.

סטף עדיין יצרן הנקודות המרכזי בקבוצה, וכשהבסיס הזה קיים, הרבה מערך הפנטזי כבר מגיע יחד איתו.

הגיל והחשש מהחמצת משחקים יכולים להוריד את ההתלהבות בדראפטים. אם הם יורידו גם את המחיר יותר מדי, מישהו יקבל שחקן פנטזי בכיר בהנחה.

ברנדין פודזימסקי - מדולר לדו-ספרתי?

כאן כבר מחפשים רווח אמיתי.

פודזימסקי היה באזור הטופ 60 בחודשיים האחרונים של העונה, עם מספרים שנראו מספיק אמינים כדי לקחת ברצינות.

אם הוא שוב יישאר באזור הדולר בדראפטים, הוא יכול להיות מסוג השחקנים שקונים כמעט בחינם ומקבלים מהם ערך דו-ספרתי נמוך.

דמיאן לילארד - לקנות את הפחד

זקן? כן. חוזר מפציעה? כן. סיכון להחמצת משחקים? ברור.

אבל זה עדיין דמיאן לילארד.

התקרה שלו פר-משחק עדיין יכולה להיות באזור הטופ 20, ולכן השאלה המרכזית היא כמה הנחה נקבל בדראפט בגלל כל סימני השאלה.

אם לילארד מצליח להישאר על הפרקט ליותר מ-60 משחקים והמחיר כבר מגלם את הגיל והפציעה, הוא יכול להיות אחת הגניבות הטובות בדראפט.

נאז ריד - הגניבה?

נאז מגיע בתור הפאוור פורוורד החדש של שארלוט, אחרי שנים שבהן עלה מהספסל של מינסוטה.

המעבר אמור להביא איתו יותר דקות, יותר יוסג' ותפקיד משמעותי יותר, ובהתאם פוטנציאל לעלייה כמעט בכל המספרים.

אם השוק עדיין יתמחר אותו קרוב יותר לנאז ריד של מינסוטה, הוא יכול להיבחר נמוך מדי ולהחזיר בכיף ערך של סיבוב חמישי.

אבל חכו רגע עם הצעת המחיר, כי קומיש אחר חושב בדיוק ההפך.

הבאסטים

אלפרן שנגון - שוב משלמים על מספרי הפופקורן?

אצל שנגון הטענה מוכרת. הוא שחקן שקל מאוד להתאהב בו.

נקודות, ריבאונדים ואסיסטים מייצרים שורות סטטיסטיות מרשימות, אבל הערך הכולל בפנטזי לא תמיד מצדיק את המחיר שבו הוא נלקח.

אחד הקומישים הגדיר אותו שוב כבאסט פנטזי קלאסי. לא הרבה השתנה לעומת העונה שעברה, ובכל זאת סביר שהשם ומספרי הפופקורן שוב ידחפו את המחיר למעלה.

שחקן טוב מאוד. השאלה היא פשוט כמה אתם מוכנים לשלם.

טריי יאנג וג'יילן בראון - כוכבי NBA במחיר פנטזי גבוה מדי

שני שחקנים נוספים שלפי הקומישים נוטים ללכת גבוה מדי בגלל הדברים שקל לראות.

הנקודות, האסיסטים, היוסג' והשם הגדול מושכים קונים, אבל בפנטזי קטגוריות צריך להסתכל על החבילה כולה.

הטענה היא שבכל שנה המחיר שלהם נוטה להיות גבוה מהערך שהם מחזירים, ואין כרגע סיבה משמעותית לחשוב שהשנה זה ישתנה.

דני אבדיה - מכינור ראשון לכינור שני או שלישי

אחת הבחירות הנחרצות שקיבלנו.

אבדיה מגיע אחרי עונה שבה קיבל במה עצומה בפורטלנד, אבל הסיטואציה סביבו השתנתה.

עם דיים וג'ה, הוא עובר מכינור ראשון לכינור שני, ואולי אפילו שלישי. המשמעות הצפויה היא פחות יוסג', פחות כדור בידיים וכנראה גם ירידה באסיסטים.

תוסיפו לכך עונשין שגם ככה אינו יציב במיוחד, ויש כאן סיבה לחשוש שהמספרים של העונה הקודמת יגרמו למנהלים לשלם על אבדיה מחיר שהוא יתקשה להחזיר.

הוא בהחלט יכול לתת עונה טובה. זה לא אומר שהוא יהיה שווה מחיר של סיבוב שלישי.

דונובן מיטשל - לא לשלם על העונה שעברה

מיטשל עשה מספרים מצוינים, אבל חלק מהתנאים שעזרו להם להגיע לא בהכרח יחזרו.

הוא נהנה מתקופות ללא גארלנד וגם מקליעה יוצאת דופן מהשדה. אם שני הדברים האלה מתיישרים לכיוון נורמלי יותר, יהיה קשה לשחזר את אותה תפוקה.

מיטשל עדיין יכול להיות שחקן פנטזי מצוין, אבל שחקן מצוין במחיר גבוה מדי הוא עדיין באסט.

קנופל - יתקדם בכדורסל, לא בהכרח בפנטזי

קנופל בהחלט יכול להפוך לשחקן כדורסל טוב יותר בעונה הקרובה. יותר ניסיון, יותר ביטחון, החלטות טובות יותר ויעילות גבוהה יותר.

אבל לא כל התקדמות בכדורסל מתורגמת לקפיצה בפנטזי.

אם השוק ישלם מראש על קפיצת השנה השנייה, הוא עלול להתברר כשחקן שהתקדם על המגרש בלי לתת את הקפיצה הסטטיסטית שהמחיר שלו דרש.

טייריס מקסי - פשוט אין מספיק כדור לכולם

אף אחד לא מטיל ספק ביכולת של מקסי.

כשהוא מקבל את המפתחות, אנחנו כבר יודעים שהוא מסוגל להשתולל ולייצר ערך פנטזי אדיר.

הבעיה היא שהשנה הוא חולק את המגרש ואת הכדור עם לברון, בראון ואמביד, שכרגע בריא. יש כאן הרבה מאוד יוסג', זריקות ויצירת מצבים שצריכים להתחלק.

ברור שיהיו משחקים שבהם שחקנים יחסרו, ובתרחישים כאלה מקסי יכול להתפוצץ. אבל בדראפט אי אפשר לשלם מראש על פציעות של אחרים.

לאורך עונה שלמה פשוט עלולה להיות לו פחות במה לתת בראש, ואם המחיר יישאר בהתאם למקסי שקיבל קבוצה כמעט לעצמו, הוא מועמד רציני לאכזב ביחס להשקעה.

נאז ריד - או שאולי דווקא באסט?

אותו נאז ריד שסומן על ידי קומיש אחד כגניבה פוטנציאלית, נכנס אצל קומיש אחר דווקא לרשימת הבאסטים.

הטיעון כאן הפוך לחלוטין. הסיטואציה בשארלוט צפופה מדי, וההנחה שמעבר לחמישייה יגרום אוטומטית לקפיצה גדולה בערך הפנטזי עלולה להיות אופטימית מדי.

אם ההתלהבות מהתפקיד החדש תרים את מחירו בדראפט לפני שהוא בכלל שיחק דקה בקבוצה החדשה, דווקא נאז יכול להפוך לשחקן שעליו שילמתם על הקפיצה עוד לפני שהיא קרתה.

שני קומישים, נאז ריד אחד

אולי דווקא המחלוקת על נאז מסכמת הכי טוב את הרשימה הזאת.

קומיש אחד מסתכל על המעבר ממחליף במינסוטה לפאוור פורוורד פותח בשארלוט ורואה הזדמנות. יותר דקות, יותר יוסג', יותר מספרים.

קומיש אחר מסתכל בדיוק על אותה קבוצה ורואה צפיפות, הייפ ומחיר שעלול לטפס מהר מדי.

מי צודק? את זה נגלה במהלך העונה.

אבל זאת גם תזכורת טובה למה שבאמת חשוב בדראפט אוקשן.

פול ג'ורג' ודמיאן לילארד מגיעים עם דגלים אדומים ברורים, אבל דווקא הדגלים האלה יכולים לייצר את ההנחה שהופכת אותם לגניבות. מקסי, אבדיה ושנגון יכולים לתת עונות טובות מאוד ועדיין להיות באסטים אם שילמתם עליהם יותר מדי.

אין באמת שחקן שהוא סליפר או באסט לפני שהפטיש יורד. יש שחקן, יש מחיר, ויש את ההפרש ביניהם.